לוקס-7

(Leningrad Codex & Modern Hebrew 1995)

切换到福音影视网-新版圣经

  • 1 ‏ לְאַחַר שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת כָּל דְּבָרָיו אֵלֶּה בְּאָזְנֵי הָעָם, נִכְנַס אֶל כְּפַר נַחוּם.
  • 2 ‏ אוֹתָהּ עֵת הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל שַׂר מֵאָה אֶחָד חוֹלֶה וְנוֹטֶה לָמוּת, וְהָעֶבֶד הָיָה יָקָר לוֹ מְאֹד.
  • 3 ‏ כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, שָׁלַח אֵלָיו אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא לְהַצִּיל אֶת עַבְדּוֹ.
  • 4 ‏ בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד וְאָמְרוּ: ”רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת,
  • 5 ‏ מִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.“
  • 6 ‏¶ יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם, אַךְ כְּשֶׁהָיָה לֹא הַרְחֵק מִן הַבַּיִת שָׁלַח אֵלָיו שַׂר הַמֵּאָה אֶת יְדִידָיו לוֹמַר לוֹ, ”אֲדוֹנִי, אַל תַּטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ, כִּי אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי.
  • 7 ‏ מִשּׁוּם כָּךְ אַף לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ. אֲבָל אֱמֹר נָא מִלָּה וְנַעֲרִי יִתְרַפֵּא.
  • 8 ‏ הֲרֵי גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, ’עֲשֵׂה זֹאת‘, הוּא עוֹשֶׂה.“
  • 9 ‏¶ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְפַּלֵּא עָלָיו. הוּא פָּנָה וְאָמַר אֶל הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו: ”אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת.“
  • 10 ‏¶ הַשְּׁלוּחִים שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ אֶת הָעֶבֶד בָּרִיא.
  • 11 ‏ לְמָחֳרָת הָלַךְ אֶל עִיר אֲשֶׁר שְׁמָהּ נָעִים, וְאִתּוֹ הָלְכוּ תַּלְמִידָיו וְהָמוֹן רַב.
  • 12 ‏ הוּא הִתְקָרֵב אֶל שַׁעַר הָעִיר וְהִנֵּה מוֹצִיאִים מֵת אֲשֶׁר בֵּן יָחִיד הוּא לְאִמּוֹ הָאַלְמָנָה, וְקָהָל רַב מִן הָעִיר הוֹלֵךְ עִמָּהּ.
  • 13 ‏ כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הָאָדוֹן נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ וְאָמַר: ”אַל תִּבְכִּי.“
  • 14 ‏ הוּא נִגַּשׁ, נָגַע בַּמִּטָּה וְנוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה נֶעֶמְדוּ. אָז אָמַר: ”בָּחוּר, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ, קוּם!“
  • 15 ‏ הַמֵּת יָשַׁב וְהֵחֵל לְדַבֵּר, וְיֵשׁוּעַ נָתַן אוֹתוֹ לְאִמּוֹ.
  • 16 ‏ הַכֹּל נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בְּאָמְרָם: ”נָבִיא גָּדוֹל קָם בְּקִרְבֵּנוּ, אֱלֹהִים פָּקַד אֶת עַמּוֹ.“
  • 17 ‏¶ הַדָּבָר הַזֶּה עַל־אוֹדוֹתָיו הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל יְהוּדָה וּבְכָל הָאֵזוֹר אֲשֶׁר מִסָּבִיב.
  • 18 ‏ תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן הוֹדִיעוּ לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
  • 19 ‏ יוֹחָנָן קָרָא אֵלָיו שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וְשָׁלַח אוֹתָם אֶל הָאָדוֹן לִשְׁאֹל: ”הַאִם אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?“
  • 20 ‏¶ בְּבוֹאָם אֵלָיו אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים: ”יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ לִשְׁאֹל הַאִם אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?“
  • 21 ‏ בְּאוֹתָהּ עֵת רִפֵּא רַבִּים מִמַּחֲלוֹת, מִנְּגָעִים וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת, וּלְעִוְרִים רַבִּים הֶעֱנִיק מְאוֹר עֵינַיִם.
  • 22 ‏¶ הֵשִׁיב לָהֶם: ”לְכוּ, וְהַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶּם: עִוְרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְֹרִים.
  • 23 ‏ וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל.“
  • 24 ‏¶ לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ שְׁלִיחֵי יוֹחָנָן הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹת יוֹחָנָן: ”מַה יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר לִרְאוֹת? קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?
  • 25 ‏ וּבְכֵן מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בְּגָדִים מְעֻדָּנִים? הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים בְּגָדִים מְהֻדָּרִים וְחַיִּים בְּמוֹתָרוֹת, בְּאַרְמְנוֹת מְלָכִים הֵם נִמְצָאִים!
  • 26 ‏ מַה בְּכָל זֹאת יְצָאתֶם לִרְאוֹת? נָבִיא? כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַף יוֹתֵר מִנָּבִיא.
  • 27 ‏ זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו, ’הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ‘.
  • 28 ‏ אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵין אִישׁ בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן, אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.“
  • 29 ‏¶ כָּל הָעָם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ, וְגַם הַמּוֹכְסִים, הִכִּירוּ בְּצִדְקַת אֱלֹהִים וְנִטְבְּלוּ בִּטְבִילַת יוֹחָנָן.
  • 30 ‏ אוּלָם הַפְּרוּשִׁים וּבַעֲלֵי הַתּוֹרָה לֹא נִטְבְּלוּ אֶצְלוֹ וּבְכָךְ שָׂמוּ לְאַל אֶת תָּכְנִית הָאֱלֹהִים לְמַעֲנָם.
  • 31 ‏¶ ”אִם כֵּן לְמִי אַשְׁוֶה אֶת אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה, וּלְמִי הֵם דּוֹמִים?
  • 32 ‏ דּוֹמִים הֵם לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֲצַר הַשּׁוּק וְקוֹרְאִים אֶל חַבְרֵיהֶם בְּקוֹל: ’חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רְקַדְתֶּם, קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא בְּכִיתֶם‘.
  • 33 ‏ כִּי בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, לֶחֶם לֹא אָכַל וְיַיִן לֹא שָׁתָה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים ’שֵׁד בּוֹ‘.
  • 34 ‏ בָּא בֶּן־הָאָדָם וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים ’הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, יְדִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים‘.
  • 35 ‏ אָכֵן, צִדְקָתָהּ שֶׁל הַחָכְמָה הוּכְחָה בְּכָל בָּנֶיהָ.“
  • 36 ‏ אַחַד הַפְּרוּשִׁים בִּקֵּשׁ מִיֵּשׁוּעַ כִּי יִסְעַד אִתּוֹ. הוּא נִכְנַס לְבֵית הַפָּרוּשׁ וְהֵסֵב שָׁם.
  • 37 ‏ וְהִנֵּה אִשָּׁה חוֹטֵאת מִן הָעִיר, שֶׁיָּדְעָה כִּי הוּא מֵסֵב בְּבֵית הַפָּרוּשׁ, הֵבִיאָה פַּךְ שֶׁמֶן בֹּשֶׂם.
  • 38 ‏ הִיא הִתְקָרְבָה מֵאָחוֹר וְרָכְנָה לְרַגְלָיו כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה, וּבְדִמְעוֹתֶיהָ הֵחֵלָּה לְהַרְטִיב אֶת רַגְלָיו. אַחֲרֵי כֵן נִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ, נִשְּׁקָה אֶת רַגְלָיו וּמָשְׁחָה אוֹתָן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם.
  • 39 ‏ הַפָּרוּשׁ שֶׁהִזְמִינוֹ, כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַנַּעֲשֶׂה, אָמַר בְּלִבּוֹ: ”אִלּוּ הָיָה זֶה נָבִיא, הָיָה יוֹדֵעַ מִי הִיא וּמַה טִּיבָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַנּוֹגַעַת בּוֹ — שֶׁהִיא אִשָּׁה חוֹטֵאת.“
  • 40 ‏¶ פָּנָה אֵלָיו יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”שִׁמְעוֹן, יֵשׁ לִי דָּבָר לוֹמַר לְךָ.“ אָמַר שִׁמְעוֹן: ”דַּבֵּר, רַבִּי.“
  • 41 ‏¶ ”לְנוֹשֶׁה מְסֻיָּם הָיוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי חוֹב. הָאֶחָד הָיָה חַיָּב לוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים, וְהַשֵּׁנִי חֲמִשִּׁים דִּינָרִים.
  • 42 ‏ כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִשִֹיגָה יָדָם לְשַׁלֵּם וִתֵּר לִשְׁנֵיהֶם. וְעַכְשָׁו, אֱמֹר נָא, מִי מִשְּׁנֵיהֶם יֹאהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר?“
  • 43 ‏¶ הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: ”לְפִי דַּעְתִּי, זֶה שֶׁהַנּוֹשֶׁה וִתֵּר לוֹ יוֹתֵר.“ אָמַר יֵשׁוּעַ: ”יָפֶה פָּסַקְתָּ.“
  • 44 ‏¶ וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָאִשָּׁה אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: ”אַתָּה רוֹאֶה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת? אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְבֵיתְךָ וּמַיִם בִּשְׁבִיל רַגְלַי לֹא נָתַתָּ, אַךְ הִיא בְּדִמְעוֹתֶיהָ הִרְטִיבָה אֶת רַגְלַי וּבְשַׂעֲרוֹתֶיהָ נִגְּבָה אוֹתָן.
  • 45 ‏ אַתָּה נְשִׁיקָה לֹא נָתַתָּ לִי, אַךְ הִיא מֵאָז שֶׁנִּכְנַסְתִּי לֹא חָדְלָה לְנַשֵּׁק אֶת רַגְלַי.
  • 46 ‏ בְּשֶׁמֶן אֶת רֹאשִׁי לֹא מָשַׁחְתָּ, אַךְ הִיא בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם מָשְׁחָה אֶת רַגְלַי.
  • 47 ‏ עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ: נִסְלְחוּ לָהּ חֲטָאֶיהָ הָרַבִּים, כִּי רַבָּה אַהֲבָתָהּ. אֲבָל מִי שֶׁנִּסְלַח לוֹ מְעַט אוֹהֵב מְעַט.“
  • 48 ‏¶ וְאֵלֶיהָ אָמַר: ”נִסְלְחוּ לָךְ חֲטָאַיִךְ.“
  • 49 ‏¶ הַמְסֻבִּים עִמּוֹ הֵחֵלּוּ לוֹמַר בְּלִבָּם: ”מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם סוֹלֵחַ עַל חֲטָאִים?“
  • 50 ‏ הוֹסִיף וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה: ”אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ, לְכִי לְשָׁלוֹם.“
回到本卷目录 回到本版本目录 回到首页