1
¶ יֵשׁוּעַ סִיֵּם אֶת הוֹרָאוֹתָיו לִשְׁנֵים־עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְהָלַךְ מִשָּׁם לְלַמֵּד וּלְהַטִּיף בְּעָרֵיהֶם.2
¶ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר עַל מַעֲשֵׂי הַמָּשִׁיחַ שָׁלַח בְּיַד תַּלְמִידָיו לִשְׁאֹל אוֹתוֹ:3
”אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר?“4
¶ הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: ”לְכוּ הַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים:5
עִוְרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, עֲנִיִּים מִתְבַּשְֹרִים,6
וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל.“7
¶ הֵם הָלְכוּ וְיֵשׁוּעַ הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הֲמוֹן הָעָם עַל־אוֹדוֹת יוֹחָנָן: ”מַה יְצָאתֶם לַמִּדְבָּר לִרְאוֹת? קָנֶה מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ?8
וּבְכֵן מַה יְצָאתֶם לִרְאוֹת? אִישׁ לָבוּשׁ בְּגָדִים מְעֻדָּנִים? הֲרֵי הַלּוֹבְשִׁים לְבוּשׁ מְעֻדָּן בְּבָתֵּי מְלָכִים הֵם.9
מַה בְּכָל זֹאת יְצָאתֶם לִרְאוֹת? נָבִיא? כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַף יוֹתֵר מִנָּבִיא.10
זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו, ’הִנְנִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ‘.11
אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא קָם בִּילוּדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, אַךְ הַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ.12
וּמִימֵי יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְעַד עַתָּה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם פּוֹרֶצֶת וְהַפּוֹרְצִים אוֹחֲזִים בָּה.13
הֵן כָּל הַנְּבִיאִים וְהַתּוֹרָה עַד יוֹחָנָן נִבְּאוּ.14
וְאִם תִּרְצוּ לְקַבֵּל הֲרֵי הוּא אֵלִיָּהוּ הֶעָתִיד לָבוֹא.15
מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ, שֶׁיִּשְׁמַע!16
¶ לְמִי אַשְׁוֶה אֶת הַדּוֹר הַזֶּה? דּוֹמֶה הוּא לִילָדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּחַצְרוֹת הַשְּׁוָקִים וְקוֹרְאִים אֶל חַבְרֵיהֶם בְּקוֹל:17
’חִלַּלְנוּ לָכֶם בַּחֲלִילִים וְלֹא רְקַדְתֶּם, קוֹנַנּוּ לָכֶם קִינָה וְלֹא בְּכִיתֶם‘.18
כִּי בָּא יוֹחָנָן, לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו ’שֵׁד בּוֹ‘.19
בָּא בֶּן־הָאָדָם וְהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאוֹמְרִים ’הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, יְדִיד הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים‘. אָכֵן, צִדְקָתָהּ שֶׁל הַחָכְמָה הוּכְחָה בְּמַעֲשֶׂיהָ.“20
¶ אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים שֶׁהִתְחוֹלְלוּ בָּהֶן נִסָּיו הָרַבִּים וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה:21
”אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ בֵּית צַיְדָה! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הַפְּלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִכְּבָר הָיוּ חוֹזְרוֹת בִּתְשׁוּבָה בְּשַׂק וָאֵפֶר.22
בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְצוֹר וּלְצִידוֹן מֵאֲשֶׁר לָכֶן.23
וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תַּעֲלִי? אֶל שְׁאוֹל תֵּרְדִי! כִּי אִלּוּ בִּסְדוֹם נַעֲשׂוּ הַנִּסִּים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכֵךְ, עוֹמֶדֶת הָיְתָה עַל תִּלָּהּ עַד הַיּוֹם.24
וְאוּלָם אֲנִי אוֹמֵר לָךְ, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם מֵאֲשֶׁר לָךְ.“25
¶ בָּעֵת הַהִיא אָמַר יֵשׁוּעַ: ”מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, אָבִי, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים וְהַנְּבוֹנִים וְגִלִּיתָם לְעוֹלָלִים.26
כֵּן, אָבִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הָיָה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.27
הַכֹּל נִמְסַר לִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ מַכִּיר אֶת הַבֵּן, זוּלָתִי הָאָב: אַף אֵין אִישׁ מַכִּיר אֶת הָאָב, זוּלָתִי הַבֵּן וְכָל מִי שֶׁהַבֵּן רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ.28
בּוֹאוּ אֵלַי כָּל הָעֲמֵלִים וְהָעֲמוּסִים וַאֲנִי אַמְצִיא לָכֶם מְנוּחָה.29
קְחוּ עֲלֵיכֶם אֶת עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי, כִּי עָנָו אֲנִי וּנְמוּךְ רוּחַ: תִּמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם,30
כִּי עֻלִּי נָעִים וְקַל מַשָֹאִי.“