מרקוס-5

(Hebrew 1995 Modern Hebrew)

切换到福音影视网-新版圣经

  • 1 ‏ הֵם בָּאוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגֵּרָשִׁיִּים.
  • 2 ‏ אַךְ יָצָא מִן הַסִּירָה וְהִנֵּה בָּא לִקְרָאתוֹ אִישׁ מִבֵּין הַקְּבָרִים וְרוּחַ טְמֵאָה בּוֹ.
  • 3 ‏ הוּא הָיָה גָּר בִּמְעָרוֹת הַקְּבָרִים וְאִישׁ לֹא יָכוֹל עוֹד לִכְבֹּל אוֹתוֹ, גַּם לֹא בַּאֲזִקִּים,
  • 4 ‏ כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת כָּבְלוּ אוֹתוֹ בִּכְבָלִים וּבַאֲזִקִּים וְהוּא נִתֵּק אֶת הָאֲזִקִּים וְקָרַע אֶת הַכְּבָלִים וְאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אוֹתוֹ.
  • 5 ‏ תָּמִיד, יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּקְּבָרוֹת וּבֶהָרִים הָיָה צוֹעֵק וּפוֹצֵעַ אֶת עַצְמוֹ בַּאֲבָנִים.
  • 6 ‏ כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק, רָץ וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ,
  • 7 ‏ וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: ”מַה לִּי וּלְךָ, יֵשׁוּעַ בֶּן אֵל עֶלְיוֹן? אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, אַל תְּעַנֶּה אוֹתִי!“(
  • 8 ‏ כִּי יֵשׁוּעַ אָמַר וְאָמַר לוֹ, ”צְאִי מִן הָאִישׁ, הָרוּחַ הַטְּמֵאָה!“)
  • 9 ‏¶ שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ: ”מַה שִּׁמְךָ?“ הֵשִׁיב לוֹ: ”שְׁמִי לִגְיוֹן, כִּי רַבִּים אֲנַחְנוּ.“
  • 10 ‏ הֵן הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִשְׁלַח אוֹתָן אֶל מִחוּץ לָאֵזוֹר.
  • 11 ‏ עֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל חֲזִירִים הָיָה רוֹעֶה שָׁם סָמוּךְ לָהָר,
  • 12 ‏ וְהֵן בִּקְשׁוּ מִיֵּשׁוּעַ: ”שְׁלַח אוֹתָנוּ אֶל הַחֲזִירִים וְנִכָּנֵס לְתוֹכָם.“
  • 13 ‏ הוּא הִרְשָׁה לָהֶן. יָצְאוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת וְנִכְנְסוּ בַּחֲזִירִים, וְהָעֵדֶר הִסְתָּעֵר מִמּוֹרַד הָהָר אֶל הַיָּם. כְּאַלְפַּיִם רֹאשׁ טָבְעוּ בַּיָּם.
  • 14 ‏ בָּרְחוּ הָרוֹעִים וְסִפְּרוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בָּעִיר וּבַכְּפָרִים, וַאֲנָשִׁים בָּאוּ לִרְאוֹת מַה שֶּׁקָּרָה.
  • 15 ‏ הֵם בָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ אֶת אֲחוּז הַשֵּׁדִים אֲשֶׁר דָּבַק בּוֹ הַלִּגְיוֹן, וְהוּא יוֹשֵׁב לָבוּשׁ, שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ. פַּחַד נָפַל עֲלֵיהֶם.
  • 16 ‏ הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה סִפְּרוּ לָהֶם אֶת שֶׁקָּרָה לַאֲחוּז הַשֵּׁדִים, וְגַם אֶת עִנְיַן הַחֲזִירִים.
  • 17 ‏ אָז הֵחֵלּוּ מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ מֵאֱזוֹרָם.
  • 18 ‏ כְּשֶׁנִּכְנַס לַסִּירָה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֲחוּז הַשֵּׁדִים לְהִשָּׁאֵר אִתּוֹ,
  • 19 ‏ אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא הִרְשָׁה לוֹ כִּי אִם אָמַר אֵלָיו: ”לֵךְ לְבֵיתְךָ אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ וְהַגֵּד לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה לְךָ אֱלֹהִים בְּרַחֲמָיו עָלֶיךָ.“
  • 20 ‏¶ הוּא הָלַךְ וְהֵחֵל לְהַכְרִיז בְּעֶשֶׂר הֶעָרִים אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ יֵשׁוּעַ, וְהַכֹּל תָּמְהוּ.
  • 21 ‏ יֵשׁוּעַ חָזַר בַּסִּירָה אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי וְהָמוֹן רַב נֶאֱסַף אֵלָיו בִּהְיוֹתוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם.
  • 22 ‏ בָּא אֶחָד מֵרָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת, יָאִיר שְׁמוֹ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת יֵשׁוּעַ נָפַל לְרַגְלָיו.
  • 23 ‏ הִתְחַנֵּן אֵלָיו מְאֹד וְאָמַר: ”בִּתִּי נוֹטָה לָמוּת. אָנָּא, בּוֹא וְשִׂים יָדֶיךָ עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁהִיא תִּתְרַפֵּא וְתִחְיֶה.“
  • 24 ‏ יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתּוֹ, וְאַחֲרָיו הוֹלְכִים הָמוֹן רַב וְדוֹחֲקִים אוֹתוֹ.
  • 25 ‏ וְאִשָּׁה זָבַת דָּם זֶה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה -
  • 26 ‏ שֶׁסָּבְלָה רַבּוֹת בִּידֵי רוֹפְאִים רַבִּים וְהוֹצִיאָה אֶת כָּל רְכוּשָׁהּ, וְלֹא הוּטַב לָהּ אֶלָּא שֶׁעוֹד הוּרַע לָהּ -
  • 27 ‏ כְּשָׁמְעָהּ עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, בָּאָה מֵאָחוֹר בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן וְנָגְעָה בְּבִגְדוֹ,
  • 28 ‏ כִּי אָמְרָה ”אִם אֶגַּע אֲפִלּוּ בִּבְגָדָיו אֶתְרַפֵּא.“
  • 29 ‏ בּוֹ בָּרֶגַע הִתְיַבֵּשׁ מְקוֹר דָּמָהּ וְהִיא חָשָׁה בְּגוּפָהּ שֶׁנִּרְפְּאָה מִן הַמַּחֲלָה.
  • 30 ‏ מִיָּד הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּתוֹכוֹ הוּא שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ גְּבוּרָה. פָּנָה אֶל הֶהָמוֹן וְאָמַר: ”מִי נָגַע בִּבְגָדַי?“
  • 31 ‏¶ אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: ”אַתָּה רוֹאֶה אֶת הֶהָמוֹן דּוֹחֵק אוֹתְךָ וְאַתָּה שׁוֹאֵל ’מִי נָגַע בִּי‘?“
  • 32 ‏¶ הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ לִרְאוֹת מִי עָשָׂה זֹאת.
  • 33 ‏ פָּחֲדָה הָאִשָּׁה וְרָעֲדָה, כִּי יָדְעָה מַה שֶּׁקָּרָה לָהּ. הִיא נִגְּשָׁה וְנָפְלָה לְפָנָיו וְאָמְרָה לוֹ אֶת כָּל הָאֱמֶת.
  • 34 ‏¶ אָמַר לָהּ: ”בִּתִּי, אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה אוֹתָךְ. לְכִי לְשָׁלוֹם וְהֵרָפְאִי מִמַּחֲלָתֵךְ.“
  • 35 ‏ עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה בָּאוּ אֲנָשִׁים מִבֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאָמְרוּ: ”בִּתְּךָ מֵתָה, לָמָּה תַּטְרִיחַ עוֹד אֶת הָרַב?“
  • 36 ‏ שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת מַה שֶּׁדִּבְּרוּ וְאָמַר לְרֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת: ”אַל תִּפְחַַד: רַק הַאֲמֵן.“
  • 37 ‏¶ יֵשׁוּעַ לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהִלָּווֹת אֵלָיו, חוּץ מִכֵּיפָא וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב.
  • 38 ‏ כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת, רָאָה הֲמֻלָּה וַאֲנָשִׁים בּוֹכִים וּמְיַלְּלִים הַרְבֵּה.
  • 39 ‏ נִכְנַס וְאָמַר לָהֶם: ”מָה אַתֶּם הוֹמִים וּבוֹכִים? הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה. הִיא רַק יְשֵׁנָה.“
  • 40 ‏¶ הֵם צָחֲקוּ לוֹ, אַךְ הוּא הוֹצִיא אֶת כֻּלָּם, לָקַח אֶת אֲבִי הַיַּלְדָּה וְאֶת אִמָּהּ, עִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְנִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁכְבָה בּוֹ הַיַּלְדָּה.
  • 41 ‏ הוּא אָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה וְאָמַר אֵלֶיהָ: ”טַלְיְתָא, קוּמִי!“ שֶׁתַּרְגּוּמוֹ, ”נַעֲרָה, קוּמִי — אֲנִי אוֹמֵר לָךְ.“
  • 42 ‏ מִיָּד קָמָה הַנַּעֲרָה וְהִתְהַלְּכָה: וְהִיא בַּת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הֵם נִתְמַלְּאוּ תִּמָּהוֹן גָּדוֹל.
  • 43 ‏ אָז צִוָּה עֲלֵיהֶם בְּתֹקֶף שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַדָּבָר לְאִישׁ וְאָמַר לָתֵת לָהּ לֶאֱכֹל.
回到本卷目录 回到本版本目录 回到首页